פתגמי ל"ג בעומר

ל"ג בעומר הינו היום היחיד בשנה שבו מותר לילדים להצית מדורה ולהורים להצית ויכוחים.

ל"ג בעומר הוא תזכורת שאש יכולה לשרוף- אבל גם לחשל, בין גחלת לרעיון, בין מדורה למסורת, נולדת זהות.

הינה מספר פתגמים שונים הקשורים לאש ולהבות

• יש שימוש מועט בחפירת  באר לאחר שביתך נשרף – פתגם הודי

• זה מאד שימושי לראות קודם את הניצוץ לפני האש – פתגם יפני

• רעיונות הם דבר שבדרך כלל מופיע כמו כבאי אש – טיפה מאוחר מדי – פתגם יהודי

• אש בלב שולחת עשן לראש – פתגם גרמני

• החיים הם כמו אש, מתחילים בעשן ונגמרים באפר – פתגם ערבי

• העשן מתפזר רחוק יותר מהאש – פתגם לטבי

• מאחר והבית עולה באש, בואו ונחמם קצת את עצמנו – פתגם איטלקי

• איש ואשה ואהבה יוצרים את האש – פתגם ספרדי.

• מים מרוחקים אינם טובים לאש קרובה – פתגם סיני

• הביטוח היחיד נגד שריפה, שיהיו לך שני בתים – פתגם ניגרי

• כאשר יש מלחמה בין אש למים, המים תמיד ינצחו – פתגם ספרדי.

• אם הזקן שלך נשרף, אנשים אחרים יבואו אליך להדליק את הסיגריות שלהם – פתגם טורקי

• המילה מספיק לא קיימת עבור: מים ,אש ואשה – פתגם אוקראיני

• באמצעות עבודה קשה , אתה יכול להוציא אש גם מאבן – פתגם הולנדי

• אף תרנגול לא יפול לאש פעם שנייה – פתגם אפריקאי

• אש, מים וממשלה: לא יודעים חמלה – פתגם אלבני

• מי שלא יודע להצית אש, לא יודע דבר על אהבה. – פתגם פיני

• מי שרוצה אש, צריך לדעת לסבול עשן- פתגם גרמני

• לחנפן יש אש ביד אחת ומים ביד השנייה – פתגם גרמני.

• מה שתאבד באש, תמצא באפר  - פתגם צרפתי

בספר שקראתי על אושר, זכורה לי ציטטה על החשיבות של התאספות יחד והדלקת נרות במרכז השולחן מה שמכניס חמימות למפגש ומזכיר לנו מאד את מדורת השבט. אני מיישם זאת ורואה ברכה.

הנה מספר חידות הקשורים לאש והדלקה :

חידה מס' 1

שפה                 : עברית אנגלית

דרגת קושי        : בינונית

קטגוריה            : קיצוניות

חידה מס' 2

שפה                 : עברית

דרגת קושי        : בינונית

קטגוריה            : שמועות

חידה מס' 3

שפה                 : עברית

דרגת קושי        : קלה

קטגוריה            : החרפה

חידה מס' 4

שפה                 : עברית

דרגת קושי : קשה

קטגוריה : שכר ועונש

חידה מס' 5

שפה                 : עברית

דרגת קושי : קלה

קטגוריה : מהירות

אהוד מנור כתב את השיר "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת"

השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה, השיר נתפס במשך השנים כשיר מחאה.

אך לצערנו - זה המצב כיום, אדמתנו בוערת גם פיזית וגם בהשאלה עקב השסעים בעם.

השיר אומץ הן על ידי השמאל והן על ידי הימין כאשר האחד טוען שהוא ביקורתי והשני שהוא ללאומני מדי.

בפברואר 23 נבחר השיר לשיר המדינה ע"י קוראי ידיעות אחרונות ביום העצמאות של אותה שנה וכן נבחר לשיר לשנת ה-75 של ישראל ע"י קוראי ישראל היום ומאזיני כאן גימל

אהוד מנור כתב את השיר תוך כוונה להראות את נאמנותו לארץ למרות כל החסרונות שבה, אך עלינו לזכור כנאמר בשיר "כאן הוא ביתי" ועלינו לשמור עליו.

להלן התשובות לחידות

חידה מס' 1 : לשרוף גשרים

הסברים ראה בספר "פתגמים בתלבושת החידה מס' 1

חידה מס' 2 : אין עשן בלי אש

הסברים ראה בספר "פתגמים בתלבושת החידה מס' 2

חידה מס' 3 :

תשובה: הוסיף שמן למדורה

הסבר: השאלה מהוספת שמן למדורה תגרום לבעירה גדולה וחמה יותר ומשמעותה: ליבה את השנאה או החריף את הסכסוך או החריף את המצב.

מקור: ביטוי שמופיע כבר אצל המשורר הרומי הורטיוס במאה ה-1 לפנה״ס​, בלטינית  -oleum addere camino להוסיף שמן למדורה

שפות : add fuel to the fire

יעקב פרוינד: הוסיף שמן למדורה... אוי-לי -OILY

חידה מס' 4 :

תשובה: מי שמשחק באש, בבוקר לא קם יבש

הסבר: פתגם עממי בעברית המדגיש אזהרה מפני התעסקות בסכנות. משמעותו המילולית: מי שלוקח סיכון "משחק באש" (בין אם באופן ממשי – כגון ילד שמשחק בגפרורים – או בהשאלה לכל מעשה מסוכן), יסבול מתוצאה לא נעימה – "בבוקר לא קם יבש" – כלומר יירטב בשנתו.

במילים אחרות, "מי שמשחק באש עוד ירטיב את מיטתו בלילה". הביטוי משמש כהתרעה חינוכית, במיוחד כלפי ילדים, כדי להרתיע אותם ממעשה מסוכן על ידי כך  שיום למרת יחוו תוצאה מביכה (הרטבת לילה) כעונש על ההתנהגות המסוכנת.

רעיון זה מבטא את העיקרון שעיסוק באש גורר שריפה, ומייצג השקפה חינוכית-מוסרית עתיקה שאדם המביא סכנה על עצמו יסבול מתוצאותיה.

כך שורשי האזהרה מצויים כבר במסורת העברית הקדומה, אם כי ללא אזכור ספציפי של הרטבת לילה.

מקור:  הפתגם הישראלי הזה קרוב ברוחו לפתגם מוכר בשפות רבות: "מי שמשחק באש סופו שנכווה או שנשרף". הרעיון שמי שמסתכן ב"משחק באש" ייפגע קיים בתרבויות שונות לאורך הדורות. לדוגמה:

משלי ו', כ"ז בתנ״ך שואל באופן רטורי: "הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרָפְנָה?" – כלומר, האם אדם יכול לשאת אש בחיקו ובגדיו לא יישרפו?

מופיע כבר בספרות הסינית הקלאסית (המאה ה-5 לפנה"ס): "המשחק באש סופו להישרף"

שפות :

באנגלית ידוע הפתגם " If you play with fire, you get burned." – " אם תשחק באש, תיכווה.

" פתגם זה זהה ברעיונו: התנהגות מסוכנת גוררת עונש או פגיעה צפויה.

גם בשפות אירופאיות אחרות קיימות גרסאות דומות.

בערבית : "מי שמשחק באש שורף את אצבעותיו"​

יעקב פרוינד: מי שמשחק באש, משלם ב..."קש"

חידה מס' 5 :

תשובה: כמו אש בשדה קוצים

הסבר: התפשט במהירות עצומה, הביטוי משתמש בדימוי של אש הבוערת בשדה קוצים יבש כדי להעביר את רעיון ההתפשטות המהירה והבלתי ניתנת לעצירה, בדומה לאופן שבו אש מתפשטת בקוצים יבשים בזמן קצר

מקור: בפרשת משפטים בספר שמות מתואר דין נזיקין העוסק באדם שהבעיר אש וגרם לנזק: "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה..."​. פסוק זה מתאר מצב שבו אש שפרצה (אפילו מעצמה) פוגעת בקוצים יבשים ומתפשטת לשדות סמוכים וכלה בהם, ועל המבעיר מוטלת אחריות לנזק.

אף שהמקרא משתמש בתיאור זה בהקשר של חוק ופיצוי, הוא מספק את המקור הלשוני והחזותי לביטוי.

נראה שמקור הדימוי בערבית: הביטוי “כַּנַּאר פִי אל-הַשִּׁים” (“כמו אש בקש יבש”) משמש לתיאור התפשטות מהירה מאוד​

דימוי זה היה נפוץ בספרות הערבית הקלאסית ומשם חלחל לעברית החדשה כמטפורה להתפשטות מהירה (של שמועה, מהפכה וכדומה).

יעקב פרוינד: האירוע...מדרדר ,

הערה: על הביטוי "קוץ ודרדר"  כתב בשנינות ר' אברהם אבן עזרא הפרשן והבלשן: "קוץ – גדול, ודרדר – קטון ממנו, ודרדר לבדו דר, כי אחיו נעדר."

קוראים יקרים : ניתן לרכוש את הספרים באתר הספר : www.riddle.co.il/shop עם קוד קופון =sale

בברכה

ג'וני ירום