מקור הביטוי "נכנס בעובי הקורה"

מובנו המקובל של הביטוי 'להיכנס בעובי הקורה' הוא 'לחדור לעומק העניין', 'להתעמק בנבכי העניין', 'לעסוק בפרטים הקטנים'. לעתים הוא משמש בלשון מקבילה: 'לחדור לעובי הקורה'.

יו"ר מפלגת זהות משה פייגלין לאחר שיחה עם נתניהו אמר : "רה"מ נכנס בעובי הקורה וגיבשנו פתרון".הוא התכוון כי ל מד את פרטי העניין, נכנס לעומקו והתמודד עם הבעיות הקשות עד לפתרונן.

כאשר אדם צריך לשאת קורה

(חתיכת עץ ארוכה ומסיבית. משמשת כתמיכה לבניין ולתקרה) הוא לא יכול לשאת אותה לבד ומבקש מחברו שיעזור לו לשאת את הקורה. באופן טבעי לקורת עץ יש צד עבה וגדול יותר וצד שני שהוא דק יותר ופחות כבד. אותו אדם נושא באחריות ונכנס מתחת לקורה ותומך בה.

אדם הנושא קורה, מוטב כי יאחז בה במקום העבה, הכבד, וכך "יגדיל ראש" ויישא בעיקר הנטל והאחריות.

מקור הביטוי:

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות ס"ד עמוד א', אומר ר' אבין הלוי בספר תהלים כתוב: "יענה ה' ביום צרה, ישגבך שם אלקי יעקב" ויש כמובן לתמוה מדוע כתוב אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ו/או יצחק ?

והתשובה : מכאן לומדים כלל לבעל הקורה שיכנס בעוביה של קורה. כלומר כשם שבנאי מטלטל את הקורה כדי לקבוע אותה בבנין והוא צריך לכוון ולדייק במידתה ולהתאימה כדי שתיכנס במקומה, כך יעקב אבינו שרק בניו הלכו בדרכו ולא התפצלו בסופו של דבר ובנו את עם ישראל ( לעומת אברהם שבנו יצחק וישמעאל ויצחק שבניו יעקב ועשו ) ועל יעקב להמשיך להביא לשלימות בנין העם.

ניתן לראות כי כוונת הביטוי מלכתחילה הייתה : קבלת אחריות ונכונות לשאת בעול ואילו היום המשמעות שונה לבדוק ביסודיות, לבחון היטב,

ולברר ולצלול לעומק העניין.

הברקה של יעקב פרוינד : השוער קפץ ונכנס בעובי הקורה