מהו מקור הביטוי "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין"

היום משום מה כבר מאמצים את הגירסה הטורקית...


הסבר : נסיון כושל בעבר מביא לנקיטת זהירות רבה גם בסיטואציות פשוטות, מי שנפגע קשה מדבר כלשהו, ייזהר בפעם השנייה אפילו מדבר קל.


מקור הביטוי :

מסופר מעשה ומתה שפחתו של ר' אליעזר. נכנסו תלמידיו לנחמו על מותה. כיון שראה אותם שהם נכנסים עלה לעלייה לקומה השניה, ועלו הם אחריו. נכנס לאנפילון (מסדרון קטן) נכנסו אחריו. נכנס לטרקלין (חדר מיטות מקושט), ונכנסו אחריו. כיון שראה שהם מלוים אותו לכל מקום אמר להם: כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים, כלומר, דייכם ברמז בלבד, וכשעליתי לעליה הייתם צריכים להבין שאיני רוצה לקבל מכם תנחומים, עכשיו רואה אני שאין אתם נכוים אפילו בחמי חמין תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ט"ז עמוד ב':

מסכת דרך ארץ מדברת על הליכות ונימוסין ואתן כאן דוגמא על מנת להכנס לטקסט:

במסכת דרך ארץ (פרק שביעי) מובא מעשה ברבי עקיבא שעשה סעודה לתלמידיו. ורצה לחנך אותם בהלכות אלו. הברייתא מספרת: "הביאו לפניהם שני תבשילין אחד נא ואחד מבושל. בתחילה הביאו לפניהם נא. הפיקח שבהן אחז את הקלח בידו אחת ותלשו בידו אחת. לא בא אחריו ( לא הצליח להפרידו ) משך ידיו ממנו ( התיאש ) ואכל פתו ריקם.

הטפש שבהן אחז את הקלח בידו אחת ונשכו בשיניו. אמר לו רבי עקיבא ( בגיחוך ) : לא כך בני! אלא הנח עקבך עליו בתוך הקערה. (תדרוך עליו עם הרגל וכך תוכל לחתוך את הבשר).

מסכת דרך ארץ רבה פרק ט שוב מעשה ברבי עקיבא שנתארח אצל אדם אחד. נטל האדם את הפרוסה וסמך בה את הקערה (חל איסור לנהוג מנהג בזיון באוכלים ובמשקים הראויים לאכילת ולשתיית אדם. בכלל זה, שלא להעביר כוס מלאה משקה על דברי מאכל, שכן המשקה עלול להשפך על המאכל ולהמאיסו) חטפה רבי עקיבא מידיו ואכלה. אמר לו: רבי — אין לך פרוסה שתאכל אלא פרוסה שאני סומך בה את הקערה? – האם אין לך פרוסה אחרת והיית צריך לחטוף לי אותה מידי ? אמר ר"ע: כמדומה אני בך שאתה נכווה בפושרין, עכשיו אי אתה נכוה אפילו ברותחין.

רבי עקיבא האורח, נזהר בכבודו של המארח ומסתפק ברמז כדי להניאו מלבזות את הפת, אולם דווקא הרמז מצטייר בעיני המארח כחוסר נימוס, ורבי עקיבא ננזף על כך: אין לך פרוסה שתאכל אלא וכו'. לרבי עקיבא לא נותר אלא לדלג על כללי הנימוס, בפרט לאחר שהמארח לא הקפיד עליהם, ולהשיב לו מנה אחת אפיים.

בפועל הביטוי נוסח מחדש בתקופת התחייה העברית.

האם הביטוי נמצא גם במקורות אחרים ?

א. על פי ד"ר רוביק רוזנטל מתוך ספרו "הלקסיקון של החיים- שפות במרחב הישראלי", קיים פתגם אשקלוני האומר "מי שנכווה ברותחין עושה פו גם על אשל" ( מפי יורם קדם) ,אך הביטוי עתיק יותר ומופיע כגירסה טורקית " אם פיך נכווה מחלב, תנשוף על יוגורט צונן" ובפרסית מי ששותה חלב רותח יכול למות כאשר יאכל יוגורט.

ב. בצרפתית : חתול צרוב, חושש ממים קרים. - Chat échaudé craint l'eau froide

ג. פתגם בפרסית: מי שהוכש על ידי נחש, נזהר מ-חבל.

ד. מי שנכווה פעם אחת, נופח במרק תמיד.

ה. הנכווה במרק דיסא, מנשב בחלב חמוץ

ו. הנכוה במרק, ינפח בלבן

ז. מי שכוה פיו בחלב חם ורותח, יפיח את הקר לשתות בלב בוטח- "אמרי נועם" לשמואל פיניט.

הברקה של יעקב פרוינד: מי שנכווה עם החם, ברור שייזהר עם החותנת.

ועתה כשאנחנו בסגר זה הזמן להפתיע חברים ומשפחה בספר "פתגמים בתלבושת החידה" https://www.riddle.co.il/shop

שמרו איתנו על קשר!

ספרו לנו מה המייל שלכם, ואנחנו נספר לכם כל פעם שמתפרסם פוסט חדש בבלוג

יש שאלות? כיתבו לנו!

רגע לפני שאתם כותבים לנו,

על רוב השאלות כבר ענינו בדף התשובות...

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook