מקור הביטוי "אין תוכו כברו"





המילה "בר" היא "חוץ" בארמית.


מי שפנימיותו שונה מחיצוניות הוא מי שאינו מתנהג ביושר ובכנות ומשדר צביעות ודו-פרצופיות.


תוכו היא הפנימיות, כפי שכתוב בספר ויקרא פרק י"א : "וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו"ּ׃ וכן (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוככם ומשמעותו באמצע, בפנים.



תופעה מדהימה ניתן לראות בשתי המילים תוכו כברו

אם נרשום את המילים תוכו כברו כפי שמצוין כאן, נראה כי המילים החיצוניות של שתי המילים יוצרים את המילה תוכו - באדום ודוקא המילים הפנימיות מצינות את המילה כברו – בכחול.






מקור הביטוי :

בתלמוד הבבלי מסכת ברכות דף כ"ח עמוד א' מסופר על שינוי דרמטי בהתנהלות בית המדרש בהחלפת האישים. באותו היום שהעבירו את רבן גמליאל מנשיאותו והעמידו במקומו את ר' אלעזר בן עזריה בא גם שינוי יסודי בגישה הכוללת של בית המדרש, שכן סלקוהו לשומר הפתח (שומר הסף של בית המדרש ) ונתנה להם רשות לתלמידים להיכנס. שבמקום גישתו של רבן גמליאל שיש לברור היטב את התלמידים ולא לקבל את כולם, נקטו בשיטה שכל הרוצה ללמוד יש לתת לו הזדמנות.

שכן היה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, ואינו שלם במדותיו ובלימודיו לא יכנס לבית המדרש.

במסכת יומא דף ע״ב עמוד ב בהתיחסות לארון במשכן שהצטוו לצפות אותו זהב טהור והדרישה הייתה "מבית ומחוץ תצפנו", לא מספיק לצפות רק מבחוץ הרי אם הוא מכוסה למה חשוב שיהיה מצופה זהב גם מבפנים ? מזה למדו חכמים לקח חשוב, אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם.

רבי טרפון קורא לאדם ישר – תוכבר – צרוף של תוכו וברו.

רגע של סיפור: סיפור על חוכמתו של רבי אברהם בן עזרא(1089-1167), איש אשכולות וגאון שהיה פרשן התורה, משורר, פילוסוף בלשן שכתבי ספרי דקדוק עברי, כתב ספרים במתמטיקה ( כתב על השיטה העשרונית עוד לפני פיבונצ'י ) אסטרונום, אסטרולוג, חד חידות וכותב חרוזים


מזלו לא שפר עליו והיה עני מרוד והפך ליהודי נודד מספרד ארץ מולדתו ,הגיע לאיטליה פרובנס וצרפת ואנגליה, למרות עוניו שמר על שמחת חיים עם עקצוץ של ציניות, כאשר הגיע לפדובה איטליה, ראה איש עשיר אשר אסף אל ביתו אנשים לארוחת שבת ואותו לא הזמין.

פנה לאשה בקרבת מקום וביקש לשאול את מעיל בעלה לשעתיים, לאחר שנראה פחות עני, הגביר הזמין אותו לארוחה, כאשר פנו אליו בארוחה לנטול את ידו הכניס את ידו פנימה לתוך שרוולי המעיל וביקש ליטול את קצות מעילו במקום את ידיו.

כאשר שאלו אותו מדוע הוא מתנהג כך, אמר להם אבן עזרא נתנם את הכבוד למעיל ולא לי.


כאשר שמע על כך בעל הבית הוא ביקש סליחה ואבן עזרא סלח לו, לאחר מכן נתנו לו מנת דג לאכול וראו שהוא מתחיל לדבר עם הדג, שאלו אותו מדוע אתה מדבר אל הדג, אמר אבן עזרא שאלתי את הדג אם ראה אולי טבעת שאיבדתי בים לפני 10 ימים והדג ענה לי שהוא כבר חודש מחוץ למים.

בעל הבית הבין ונתן לו מנה הגונה.


בקיצור אבן עזרא ניסה ללמד את בעל הבית לקח שיתיחס לאדם ולא למעיל שלו.

שפות :


ביידיש יש אימרה : "פון אויבן פוץ, פון אונטן שמוץ" – למעלה זה נראה טוב יפה ומבריק , אבל מתחת זה מלוכלך.


אנגלית: Don’t judge a book by its cover - אל תשפוט את הספר על פי הכריכה שלו.


ערבית : מבחוץ כמו שיש, ומבפנים כמו פיח.



ביטוי דומה : אחד בפה ואחד בלב, לא כל הנוצץ זהב, טלית שכולה תכלת



הברקה של יעקב פרוינד: לא...חוצ-פנים !

שמרו איתנו על קשר!

ספרו לנו מה המייל שלכם, ואנחנו נספר לכם כל פעם שמתפרסם פוסט חדש בבלוג

יש שאלות? כיתבו לנו!

רגע לפני שאתם כותבים לנו,

על רוב השאלות כבר ענינו בדף התשובות...

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook