עם פתיחת שנה עברית חדשה אנחנו פותחים דף חדש בתקווה לשיפור בכל תחומי החיים הן האישיים והן הלאומיים.
באנגלית אומרים To open a new leaf בתרגום מילולי לפתוח עלה ( של עץ ) חדש, באנגלית עתיקה עלה הינה מילה עתיקה למילה דף, אולי כי הדפים היו כה דקים שנתנו תחושה של עלה מיובש.
הנה מספר חידות לקראת חגי תשרי אשר פרסמתי לפני שנה שהינן תקפות גם היום :
והנה התשובות לפי הלינק הבא: https://katzr.net/862b60
הינה עוד חידות לשנה החדשה, התשובות בסוף.
חידה מס' 1
שפה : עברית
דרגת קושי : קל
רמז : דבש = הפרשת ... חלה ( הברקה של יעקב פרוינד )
חידה מס' 2
שפה : עברית
דרגת קושי : בינוני
חידה מס' 3
שפה : עברית
דרגת קושי : קל
והנה התשובות לחידות אלה :
חידה מס' 1
תשובה: תפוח בדבש
הסבר : מדוע דווקא תפוח לברכת שנה טובה ? למה לא אגס או כל פרי אחר? הרי כל הפירות מתוקים !
קיים פתגם באנגלית :
An apple a day keeps the doctor away ובתרגום חופשי : תפוח אחד ביום ולרופא תגיד שלום
המקור של הפתגם באנגלית טמון באמונה עממית דצריכת תפוחים יכולה לסייע בשמירה על המערכת החיסונית חזקה ולפחית את הסיכון למחלות. בגירסה מוקדמת יותר שפורסמה בווילס בשנת 1866, נאמר :
Eat an apple on going to bed, and you will keep the doctor from earning his bread
ובתרגום חופשי : אכול תפוח לפני שתכנס למיטה, ותשאיר את הרופא ללא פרוטה
הנה הסבר שקיבלתי מהרופא ד"ר גיל יוסף שחר
הבחירה בתפוח איננה מקרית. תפוח, יותר מכל הפירות, קשור מאוד לברכה שאנחנו מברכים איש את רעהו – שתהיה שנה טובה ומתוקה
צריך להבין כי משמעות המילה טוב הינה מתאים לתכליתו, המילה טוב, מופיעה לראשונה בסיפור בריאת העולם, "וירא כי טוב". לכאורה זוהי אמירה מיותרת.האם יכול להיות שהבורא יברא משהו רע?הרעיון הוא, שמה שהוא ברא באותו היום התאים בצורה מושלמת לתכלית שלשמה הוא נברא ולכן הוא זכה לשם התואר – טוב.
מה הקשר בין המילה טוב דווקא לתפוח? התפוח הוא פרי מיוחד ושונה מכל שאר הפירות.על פי חז"ל, התפוח מאוד שונה מכל עצי היער האחרים, הוא אחד העצים הבודדים (ואולי היחיד) שכמות הפירות שלו גדולה ביחס לכמות העלים שלו ומכיוון שכך, עץ התפוח כמעט לא נותן צל, בהשוואה לעצים אחרים, מרובי עלים.ובלשון חז"ל: "מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו" (מדרש שיר השירים, פרשה ב, פרוש על הפסוק "כתפוח בעצי היער").
התכלית העיקרית של כל עץ פרי היא לתת פירות, מתן צל היא רק תוצר לוואי של העלים, שתפקידם העיקרי הוא לייצר אנרגיה מהשמש, באמצעות תהליך הפוטוסינטזה, לטובת הצמחת הפירות.
אנחנו רואים שעץ התפוח מאוד ממוקד בתכליתו, יש לו הרבה פירות ביחס לעליו.זאת אומרת שעץ התפוח מסמל משהו מדוייק שמשרת בצורה אופטימלית את תכליתו ולכן דווקא הוא מסמל את הטוב
כאשר אנחנו אוחזים תפוח בידנו ומבקשים שנה טובה ומתוקה, אנחנו בעצם מבקשים שנזכה לשנה מלאה בעשייה התואמת לתכליתנו.
יתרה מזאת, אנחנו מבקשים שלא שנצטרך להשקיע אנרגיה רבה כדי להגיע לתכלית זו, אלא שכבר לאחר יגיעה קטנה, נגיע לתכלית שלנו, בדיוק כמו עץ התפוח.
שיר : מילים ולחן : נעמי שמר, שרים : הגשש החיוור https://www.youtube.com/watch?v=Ba1W41IDnhI
מקור : טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז. בסדר ליל ראש השנה נוהגים לטבול תפוח בדבש ולומר ”שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”. מנהג זה מבטא את התקווה שהשנה החדשה תהיה "מתוקה" כלומר טובה.
יעקב פרוינד : בראש השנה, "התפוח אינו נופל רחוק...מהדבש"
חידה מס' 2
תשובה : ימים נוראים
הסבר : עברנו ימים נוראיים של רציחות אכזריות ושל חטיפות וסיוט ופחד, "ימים נוראים" לעומת זאת הינם ימים המעוררים יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
המושג "נורא" מושאל מכמה פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל
"כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז).
"ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד" (שופטים י"ג).
כמו כן יש לציין בהקשר זה את תיאורו של הנביא מלאכי על יום הדין באחרית הימים: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא”
מקור : המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל - רבי יעקב הלוי בן משה מולין 1363 – 1427, היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה ונחשב ל- 'אבי מנהגי אשכנז'.
סיפור : חתן פרס נובל הסופר שי עגנון כתב אנתולוגיה בת שלשה כרכים על עשרת ימי תשובה,:
(ראש השנה, בין כסה לעשור, יום כיפור)
בהקדמה ציין עגנון את מגוון המקורות שבהם השתמש – תנ"ך, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, מדרשי אגדה ומדרשי הלכה וכן מדרשים מספר הזוהר. בנוסף השתמש עגנון בספרים רבים של ראשונים ואחרונים ובספרי מעשיות וספרי חסידות, לצורך ליקוט המקורות בדק כאלף ספרים, ומתוכם בחר את הסיפורים, המדרשים והאגדות לספרים. הוא לא הסתפק בליקוט מקורות אלא עיבד אותם תוך השוואת נוסחים
בהקדמה לאנתולוגיה כתב עגנון את זכרונותיו כילד :" השמיים היו טהורים והארץ הייתה שקטה וכל הרחובות היו נקיים, ורוח חדשה הייתה מרפרפת בחללו של עולם. ואני תינוק כבן ארבע הייתי, ומלובש הייתי בגדי מועד, ואיש מקרובי הוליכני אצל אבי ואצל זקני לבית התפילה. ובית התפילה היה מלא עטופי טליתות ועטרות כסף בראשיהם ובגדיהם בגדי לבן ובידיהם ספרים, ונרות הרבה תקועים בתיבות ארוכות של חול, ואור מופלא עם ריח טוב יוצא מן הנרות".
כך המשיך עגנון לתאר את רגש הרוממות והקדושה, שהוא כילד קטן הרגיש בתפילת ימים נוראים בבית הכנסת. בהמשך, מספר עגנון, נפסקה אט אט התפילה והוא עצמו געה בבכי. הסיבה לפריצתו בבכי הייתה זו:
אותה שעה שנפסקה התפילה – נפסקה פתאום אותה חטיבה נאה. מקצת מן האנשים הורידו טליתותיהם מעל ראשיהם ומקצתם התחילו מסיחים זה עם זה. אותם שאהבתי נדבקה בהם החליפו פניהם פתאום והשחיתו את דמותם הנאה ואת דמות הבית ודמות היום. ועל זה היה דווה לבי ועל זה געיתי בבכייה.
אותה "נפילה" ממצב של קדושה נשגבה למצב חולין שבו אנשים מפטפטים זה עם זה כביום חול, היא זו שגרמה למחבר לחבר את ספרו, וזאת על מנת שבהפסקות שבין התפילות יוכלו המתפללים לעיין ולהגות בספר שמביא את המנהגים, הרעיונות וההלכות של הימים הנוראים
על כך כתב עגנון עצמו :זוהי היצירה הגדולה ביותר שיצרתי
הברקה של יעקב פרוינד: זה יהיה... נורא-אם לא אתייחס למונחים קדושים אלו ?!
חידה מספר 3
תשובה : תקיעת שופר
הסבר :
כלי נשיפה העשוי קרן חלולה של בהמה או חיה וכיום קרן איל, וכשתוקעים בו משמיע קול תרועה. כמו כן, השופר משמש במשמעות מושאלת כלי ביטוי או כלי תעמולה.
נהוג לתקוע בשופר מראש חודש אלול ועד יום כיפור. השופר מסמל התעוררות רוחנית.
קולו המרטיט של השופר קורא לאדם להתעורר, לעצור ממרוץ החיים השוטף, להתרומם מעל טרדות היומיום
אז, בראש השנה, כששומעים את יללת השופר בוקעת וחותכת את חלל האוויר, נקשיב לצליל הפנימי וניתן לקולות לחלחל אל תוך הלב שלנו, וננצל את אותם רגעים מיוחדים להתבוננות פנימית וגיבוש החלטה איתנה להשתנות לטובה
שורש המילה שופר הינה שפר מלשון שיפור.כל שופרות מתחילים ממקום צר, ולאט לאט מתרחבים. השתפרות ממקום צר למקום רחב יותר. ובסיקול אותיות פרש ו-רפש , אדם פורש מהרפש שלו מהדברים הלא טובים שבו.
ברכת השופר היא שמיעה כלומר לשמוע קול שופר,כל אחד רוצה להביע, לדבר ושישמעו אותו ויקשיבו רק לו, אבל לא בהכרח להקשיב.
הברכה הינה שנתחיל להיפתח ולהקשיב לאחר. לדבר פחות, להקשיב יותר. להרפות. להפסיק לנהל את העולם.
מקור: התורה מצווה לתקוע בשופר בראש השנה: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (חודש תשרי) בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם... יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" – "יום תרועה" הוא יום שהמצווה המרכזית בו היא לשמוע את תרועת השופר.
יעקב פרוינד: מעניין, השנה היום השלישי, שבת, ודווקא הוא, בצרפתית יום... תרועה.
כמה מילים על מתנות לקראת החגים
יש מתנות ויש מתנות שמעניקות ערך אמיתי. מתנות שמשאירות חותם, מעוררות השראה ומביאות עמן חוויות בלתי נשכחות.
ערכה של מתנה לא נמדד רק במחיר, אלא בעיקר במשמעות ובשמחה שהיא מביאה למקבל.
כשאנחנו מעניקים מתנה, אנחנו רוצים לשמח, לרגש, ולהראות שאנחנו חושבים ומעריכים את האדם שמקבל אותה. מתנה טובה היא כזו שמדברת ללב, שמביעה מחשבה ואכפתיות, ושמתאימה בדיוק לאדם שמקבל אותה.
חשבנו עליך : מתנה המותאמת באופן אישי מעידה על מחשבה ואכפתיות ומראה שהשקענו זמן ומאמץ להבין מה באמת ישמח אותך. מתנות שמלוות בזיכרונות או מעוררות רגשות חיוביים הופכות לחלק מסיפור חייו של המקבל.
מתנה המעשירה את הידע, מפתחות כישורים או מעוררות השראה , כזו שהינה איכותית ומוקפדת.
מתנה אמיתית היא כזו שמגיעה מהלב, אשר מתחשבת ברצונות ובחלומות של המקבל, ושמביאה שמחה אמיתית ואושר. כך יוצרים רגעים מיוחדים ובלתי נשכחים.
העניקו את ספרי "פתגמים בתלבושת החידה" ותראו את ההשפעה החיובית שהיא תביא לחייו של מקבל המתנה!
הכנסו לאתר הספרים www.riddle.co.il/shop הקלידו קוד קופון =sale וקבלו 10% הנחה על כל הספרים באתר.
Comentarios