הסבר : לשכנע מישהו לקנות משהו שיש לו בשפע או שאינו זקוק לו
לאסקימואים המתגוררים בקוטב, במקום שבו יש קרח בכל מקום, לא נדרש כלל לקנות קרח.. נכון? וודאי וודאי שהם אינם נאלצים לרכוש קרח בכסף
המשפט השגור הוא: "אדם שיכול למכור קרח לאסקימואים" והכוונה היא לאדם בעל כישורי מכירה כל כך טובים שהוא מסוגל למכור לאנשים דברים שהם אינם זקוקים להם, במחיר גבוה
הרעיון של למכור קרח לאסקימוסים קיים כבר אלפי שנים והנה מספר מקורות:
בבראשית רבה פרק פו אומרים דרך משל על פסוק בספר בראשית –"כמי שמביא תבן לעפרים וקדרים לכפר חנינא וגיזי צמר לדמשק ששם צמר הינו שכיח"
מה פירוש "תבן מביא עפרים" ומה זה "קדרים כפר חנינא" ? אז בואו נבהיר אחד אחד.
בספר שמות פרק ח פסוק יג' כתוב : " כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים" על הפסוק הזה כתוב בתלמוד הבבלי במסכת מנחות פרק ט' דף פ"ה עמוד א' נכתב -"אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים, אמר להו, אמרי אינשי, למתא ירקא, ירקא שקול"
להלן ההסבר בעברית : ראשי מכשפי מצרים (אשר שמם יוחנא וממרא) חשבו שמשה בא לעשות להם כשפים, כביכול אתה בא ללמד אותנו בארץ המכשפים ? אתה בא למכור קרח לאסקימוסים ?
אתה רוצה להכניס תבן לעיר שנקראת עפריים ? ששם יש תבואה בשפע
אך תשובתו של משה הייתה אתם מדברים דברי לייצנות אבל אני עונה לכם לעניין. אני מתייחס לדוגמא לעיר שמתמחה בגידול ירקות רב והעיר מפורסמת בירקות שבה ובאים בהמוניים סוחרי הירקות לקנות שם כי הם המבינים את טיב הסחורה.
משה אומר להם אתם הייתם צריכים להבין שאתם באים בכשפים אבל אני בא עם סחורה באיכות אחרת המטה שהפך לתנין גם אתם יודעים לבצע , אך המטה של יוסף בלע את מטותם- כלומר יש כאן משהו אחר לגמרי. יש לכם את האמת שלכם כמכשפים אבל אני בא עם מימד אחר לחלוטין.
קדרים לכפר חנינא
כפר חנניה כיום הוא יישוב קהילתי המצוי בתחום המועצה האזורית מרום הגליל ( מוזכר בפרקי אבות )
היישוב קם בשנת תשל"ז, והוא מצוי במזרחה של בקעת חנניה, שמהווה את החלק המזרחי של בקעת בית הכרם.
כפר חנניה זוהה בחורבותיו של היישוב הערבי כפר ענאן, כפר זה חרב במלחמת העצמאות במסגרת מבצע חירם.
זיהוי זה הוא גם בשל הדמיון הפונטי: ענאן - חנניה, ובשל ממצאים ארכיאולוגיים נוספים. ר' יהוסף שוורץ בספרו "תבואות הארץ" מציין שכפר חנינה נקרא כפר חנן ( מופיע גם ב כתובות קיב, ע"א )
כפר חנניה היה מקום תורה, מסחר ומלאכה. פרנסתם של אנשי כפר חנניה הייתה מהכנת כלי חרס, וכך מובא בגמרא (שבת קכ, ב): "רבי יוסי אומר: כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר", כלי החרס אותם הם הכינו היו מעפר שחור, כמובא בתוספתא בבא מציעא ו, ג. בחפירות שנעשו נחשפו במקום שרידי כבשן יוצרים גדול ואלפי כלי בישול, ללא סימני שימוש, שנזרקו במקום.
פרויקט מחקר, שנוהל על ידי פרופ' דוד אדן-בייביץ מאוניברסיטת בר אילן, נמצא שרוב כלי הבישול של הגליל והגולן בתקופה הרומית נעשו בכפר חנניה, קיבוץ קדרים הסמוך נקרא על שם עיסוק זה של אנשי כפר חנניה.
לסיכום הביטוי "למכור קדרים בכפר חנינה" משמעותה "למכור קרח לאסקימוסים".
למכור פחם לתושבי ניוקאסל – bring / carry coals to Newcastle
ניוקאסל על נהר הטיין באנגליה הייתה הנמל הראשון לייצוא הפחם של בריטניה והייתה ידועה כמרכז לכריית פחם מאז ימי הביניים מאז 1178.
טימותי דקסטר, יזם אמריקני, הצליח להרוס את הניב במאה השמונה עשרה על ידי משלוח פחם לניוקאסל.
טימותי היה ידוע בזכות אקסצנטריותו והוא שוכנע להפליג עם משלוח פחם לניוקאסל על ידי סוחרים יריבים שהתכוונו להרוס אותו.
אך האיש היה בר מזל ודווקא זכה לרווח גדול מאחר והמטען שלו הגיע במהלך שביתת כורים והצליח לספק ביקוש שלא היה ניתן אחרת לממשו.
תעשית הפחם בניו קאסל בבריטניה כבר כמעט נעלמה אך הביטוי נשאר וידוע לכל דובר אנגלית.
לשמחתם של האנגלים באו האוסטרלים כאשר התגלו מרבצי פחם בשפע בעיר שכתוצאה מכך שינתה את שמה לניוקאסל ובכך הצילו את שמה הטוב של בריטניה.
יצרנית הפחם הגדולה בעולם כיום הינה סין, אוסטרליה במקום 5 ובריטניה במקום ה-32.
להביא ינשופים לאתונה - bring owls to Athens
ביטוי זה הוא פתגם יווני עתיק נפלא. הוא אמר כי שפע של ינשופים היו מקננים בין קורות בנין הפרתנון המקורי (לפני שהוא נשרף). הינשופים שהיו סמל של חוכמה כבר אז,הפכו לסמל העיר לאורך השנים והוקדשו לאלת החוכמה אתנה.
מטבעות הכסף של המטבע האתונאי המקומי היו עם דמותה של האלה אתנה מצד אחד ושל ינשוף מהצד השני. הפתגם אומר כי להביא ינשופים (או הציפורים או המטבעות) לאתונה זה תרגיל חסר טעם, מכיוון שיש להם המון משלהם.
הביטוי מופיע במחזה "הציפורים" של אריסטופנס אשר הוצג לראשונה בשנת 414 לפני הספירה.
לסיכום
הביטוי קיים בשפות שונות ובפתגמים שונים ועל כך ועוד פירט ד"ר רוביק רוזנטל:
למכור גללים של גמל לבדואי - sell camel dung to a bedouin
למכור חול למדבר סהרה sell sand to Sahara
ליער אל תביא עצים – מיוחס להורציוס
המוטיב גם מופיע גם בשפות יהודיות שונות.
בערבית של יהודי תוניסיה ולוב נמצא "יִבִּיעַ אֶלְרִיח לִמְרַאכֶּבּ" -מוכר רוח לספינות
ובלדינו: "אַל בּוֹסְטַאנדגִ'י נוֹ לֶה פּוּאֶדֶס וֶנְדֶר פִּיפִּינוֹס" -לגנן אינך יכול למכור מלפפונים
הברקה של יעקב פרוינד : ואז התברר שיש שם..."הקפאת בנייה" ואיגלו את הקרח למקום אחר.