חידה מספר 1
תשובה : מרוב עצים לא רואים את היער
הסבר : כאשר אדם נמצא בתוך מעטה עצים הוא לא יכול לראות את היער, אולם כאשר הוא יוצא אל מחוץ ליער הוא רואה את כל היער
בהשאלה : משמש לתיאור מצב שבו הפרטים הקטנים או הרבים של נושא מסוים יכולים להסתיר את התמונה הכוללת. המשמעות היא
שלעיתים קרובות אנשים נתקעים בפרטים הקטנים ולא מצליחים לראות את התמונה הגדולה או את המטרה הכוללת.
יש שממשיכים את הביטוי " מרוב עצים לא רואים את היער ומרוב בתים, השער.
מקור : גון הייווד במילון הפתגמים – 1546, וכן תומס מור משנת 1533 can not see the woods for the trees - , אך הביטוי עתיק יותר ומופיע בכתביו של הפילוסוף היווני אריסטו, בן המאה ה-4 לפנה"ס. בספר "פוליטיקה", כותב אריסטו על חשיבות היכולת לראות את התמונה הכוללת, גם כאשר מתמקדים בפרטים:
"כמו שמישהו שנמצא בתוך יער אינו יכול לראות את היער כולו, כך גם מי שמתמקד בפרטים קטנים אינו יכול לראות את התמונה הכוללת."
הביטוי מופיע גם בכתביו של הפילוסוף הרומי סינקה, בן המאה ה-1 לספירה. בספר "הנחות יסוד", כותב סינקה על החשיבות של התבוננות רחבה:
"מי שלא מסוגל להסתכל על הדברים כולם יחד, כמו מי שנמצא בתוך יער, אינו יכול לראות את התמונה הכוללת."
הביטוי עממי נפוץ המשמש לתאר מצב שבו מישהו מתמקד כל כך בפרטים הקטנים עד שהוא מאבד את היכולת לראות את התמונה הכוללת. הביטוי יכול לשמש בהקשרים שונים, כגון:
•בתחום העסקים, הביטוי יכול לשמש לתאר מנהלים שמתמקדים בפרטים הקטנים של העסק עד שהם מאבדים את היכולת לראות את התמונה הכוללת, כמו למשל את המגמות בשוק או את היעדים האסטרטגיים של העסק.
•
•בתחום הפוליטיקה, הביטוי יכול לשמש לתאר פוליטיקאים שמתמקדים בפרטים של חקיקה או מדיניות עד שהם מאבדים את היכולת לראות את התמונה הכוללת, כמו למשל את ההשפעות הרחבות של החקיקה או המדיניות.
•
•בתחום האישי, הביטוי יכול לשמש לתאר אנשים שמתמקדים בבעיות שלהם עד שהם מאבדים את היכולת לראות את הדברים הטובים בחייהם.
שפות :
צרפתית : embarras de choix מבוכה של בחירה l'arbre qui cache la foret–העץ שמסתיר את היער
אנגלית : can’t see the forest for the trees
הברקה של יעקב פרוינד: מבחינה צבאית, מולי..."חטיבת עצים"
חידה מספר 2
תשובה : כפטריות אחרי הגשם
הסבר : אחרי שלושה ארבעה ימי גשם מבורכים מתמלאים היערות בפטריות בקצב מואץ.
בהשאלה דימוי לתופעה שמתרחשת פתאום בצורה נרחבת
הפטריות הטעימות והיקרות ביותר הינן הכמהין.
מקור : יש המציינים כי המקור הינו הונגרי מאחר ולהונגרים קיימים גם ביטויים נוספים על פטריות
א. פטריות גדלות גם ללא זרעים – ובהשאלה דברים יקרי ערך קשים להשגה
ב. האם אכלת פטריות רעילות ? – ובהשאלה התייחסות לאנשים שמתנהגים באופן מוזר כמו האנשים שאוכלים פטריות רעילות.
ג. גיבורים אינם פטריות שיכולים לגדול בכל דשן – ובהשאלה : אנשים מיוחדים לא קל למצוא.
ד. לא כל מה שגדלים מהר הן פטריות – ובהשאלה : לא לשפוט אנשים ודברים אחרים באופן שטחי.
ה. כמהין לא גדלים בכל מקום – ובהשאלה : כל מה שהינו בעל ערך רב הינו נדיר לאיתור.
אך המקור העתיק ביותר הוא ביוון העתיקה. הביטוי מתועד לראשונה במחזה "הצפורים" מאת אריסטופאנס, שנכתב בשנת 414 לפנה"ס. במחזה, אחד הדמויות אומר:
"כמו פטריות אחרי הגשם, צצים וגדלים פה אנשים חדשים."
ובמקורותינו : במסכת תענית כ"ג עמוד א' נאמר כאשר כבר ירדו הרבה גשמים : יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, וִיהֵא רֶיוַח בָּעוֹלָם. מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ, וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה הַחַמָּה, וְיָצְאוּ הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת
אנגלית : Mushrooms sprout up after the rain
יעקב פרוינד: כמטריות אחרי הגשם
חידה מספר 3
תשובה : אילני סרק קולם הולך
הסבר :
אילני סרק הם עצים שאינם עושים פרי, אבל כנגד זה הם מרימים קולם ומרעישים בענפיהם, שעה שהרוח מנענעתם. בהשאלה : אדם ריקני אוהב להשמיע דברים ברבים, אף על פי שאין בהם שום תוכן
מקור:
הביטוי מתאר את ההבדל בין עצי פרי, שמפיקים פירות טעימים ומוערכים, לבין עצי סרק, שאינם מניבים פירות. ספר בראשית רבה, פרק טז, פסוק ג
במדרש מסופר שביום שברא ה' את העולם, הוא קרא לאילני מאכל ואילני סרק, ושאל אותם למה אין קולכם הולך כלומר נשמע . אילני מאכל ענו: "אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו". כלומר, פירותיהם, שהם טעימים ומוערכים, הם עדות לכך שהם עצים טובים וראויים.
אילני סרק ענו: "הלואי נשמע קולינו ונראה". כלומר, הם היו רוצים שישמע קולכם, כדי שיוכלו להראות את עצמם.
המדרש מסביר שההבדל בין שני סוגי העצים הוא גם הבדל בין חוכמה לטיפשות.
עצי פרי, נחשבים לחכמים, אינם צריכים לדבר כדי להוכיח את עצמם. הם יודעים שהם טובים, ולכן הם לא צריכים לצעוק כדי למשוך תשומת לב.
לעומת זאת, עצי סרק, נחשבים לטיפשים, כי הם צריכים לדבר כדי להוכיח את עצמם. הם לא יודעים שהם טובים, ולכן הם צריכים להשתמש בדיבור כדי למשוך תשומת לב.
הקשר בין ביטוי זה למקורות שמות הפרת והחידקל הוא שבמדרש מסופר ששני הנהרות האלה נוצרו מדמעותיהם של עצי סרק. עצי סרק בכו כי הם לא היו כמו עצי פרי, וה' ניחם אותם על ידי יצירת שני נהרות חדשים.
יעקב פרוינד: ...קולם הולך, אם לא...סרקת בזמן את הטקסט
חידה מספר 4
תשובה : איש תחת גפנו ותחת תאנתו
הסבר : הגפן והתאנה הן שתי צמחים חקלאיים חשובים בישראל, והן מסמלות את פריון האדמה ואת שגשוג המדינה. הפירות ניתנים למאכל טריים ומיובשים (צימוקים ודבלות) וכמשקה (יין וליקר) מתוקים וטעימים תמיד.
בהשאלה : חיים של שקט ושלווה ונחת באין מפריע ובשלום בבטחון אישי וכלכלי, כיום אפשר להשתמש בביטוי זה כדי לתאר עולם ללא מלחמות, שבו בני האדם יכולים ליהנות מפירות עמלם.
מקור : ”וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה“ מלכים א׳ ה, פסוק ה.
וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ ... מיכה ד' ג'-ד'
התיאור האידילי מציג כל איש בנפרד ולא צריכים להתאסף יחד מחשש לאויב.
רצ"ב החידון המצחיק של אריק אינשטיין ואורי זוהר זכרונם לברכה על הביטוי:
יעקב פרוינד : הבעייה שהתאנה...חנתה בגהה !
חידה מספר 5
תשובה : טענו בחטים והודה לו בשעורים
הסבר : תבע ממנו חיטים והנתבע הודה בקיבל ממנו שעורים, בהשאלה : נאמר על המשיב תשובה שלא ממין העניין.
מקור : מסכת שבועות ל"ח: במשנה , מדובר הוא באדם שבא לבית דין וטוען שחברו חייב לו כך וכך חיטים. חברו לא מסכים, וטוען שהוא חייב לו דווקא שעורים
על פי המשנה מי שענה כך פטור מלהישבע. ולמה ? זה נראה על פניו כי מודה במשהו ( במקצת )
צריך לנתח זאת בשני הבטים:
מצד התובע : הוא טען שחייב לו חיטים, והנ"ל מכחיש וכופרא בתביעה, לכן לא צריך להישבע.
מצד הנתבע : הנתבע כפר בכל. וכשהודה בשעורים אין זה הודאה חלקית שנחייב אותו עליה שבועה, כי הוא יוכל לטעון שהוא התכוון להגחיך את טענת המלווה, ולא התכוון ברצינות שהוא חייב לתובע שעורים, ובעצם לא הודה בכלום.
יעקב פרוינד: מעניין, הייתי תמיד אומר: טענו בחיטים והודה לו בלוקשים.
חידה מספר 6
תשובה : הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִינָה יִקְצֹרוּ
הסבר : טרחה ועמל מביאים בסופו של דבר ברכה. המאמץ קשה, אבל הוא ישא פרי והכל יכירו בכך שהוא היה כדאי.
ברבות הימים הפך הפסוק הזה לפתגם, וככל הנראה, גם הוא היה השראה למחבר השיר "פה בארץ חמדת אבות" (שמחת החקלאי המגדל ואוסף את יבוליו: "נירו ניר ... גילו גיל ...").
מקור : תהלים קכ"ו ה' – שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים– השיר היה מתאים להיות ההימנון הלאומי של ישראל.
פירוש הפסוק הינו ביטוי אופטימי כי הזורעים בנגב, זורעים בדמעה, כיוון שאין תקוה לגשמים, אבל כאשר באים האפיקים, "ברינה יקצורו" – הם
קוצרים ברינה, כן תהיה גאולתנו ולנו נשאר לקוות כי בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו.
המקבילה ל-"רינה" היה צריך להיות בעצבות או בחשש, אך הדמעה משקה כנראה את הזריעה...
חנן יובל שר את השיר עם הלחן של פנחס מינקובסקי (1859-1924) : https://www.youtube.com/watch?v=yN2ebtaC6Fs
יעקב פרוינד: המרחק במפה בין..."הזורעים" ל..."אלומות", קטן מאד !
לסיכום מאחל לכם חג אילנות שמח
ג'וני ירום
נ.ב
רכישת הספרים בהנחה של 10% ניתנים למימוש באתר www.riddle.co.il/shop עם קוד קופון : sale