מהו זמן 'בין הערביים' ? האם יש יותר מערב אחד? מהו 'בין השמשות' ? ומה ההבדל ביניהם ?

נתחיל בביטוי בין הערביים, בשיר של דן אלמגור "כל הכבוד", שר יהורם גאון


אחד הולך עם בחורה ביפו בין ערביים

אם רק ארצה אצלי תהיה ישר בין הידיים.

שלמה ארצי חיבר ושר על שעות בין הערביים ( אני אוהב את הגירסא של פבלו רוזנברג )


מה לחשוב למשל בין הערביים, מה לשיר לך אהובתי לוקח ת'גיטרה ומנגן לך דרך הידיים את נישמתי


הסבר : בין הערבים משמעו 'אחר הצהרים', מחצות היום עד שקיעת החמה.


מקור : מופיע בתורה 10 פעמים ב-4 זמנים שונים (שחיטת קרבן הפסח, אכילת הבשר במדבר, הקרבת קורבן התמיד, העלאת הנרות והקטרת קטורת במקדש)

והציטוט הראשון מתייחס לאכילת קורבן הפסח נאמר:

והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש ׁזה ושחטו אותו כל קהל עדת-ישראל בין הָעַרְביִם׃ שמות-פרק יב,פסוק ו

ועוד, ובהעלות אהרן את הנרות בין הָעַרְביִם יקטירנה קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם


מספר מפרשים ניסו לנתח את הגדרת בין הערביים:

רש"י : הזמן בין 'עריבת היום' בו מתחילה החמה לנטות למערב, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לְבֵית מְבוֹאוֹ לַעֲרֹב ל'עריבת הלילה' בו שוקעת החמה בסוף מערב.


אבן עזרא : יש שני ערבים, האחד עריבת השמש והוא עת ביאתו תחת הארץ. והשני ביאת אורו הנראה בעבים.


הרמב"ן : מנסה להבהיר כי הבוקר הינו בלשון יחיד הצהרים ברבים והערבים גם כן ברבים וכך הוא כותב:

שלשה עיתים כוללים כל היום:

· בוקר : כעלות השמש וכל עת היותו במזרח, יקרא בוקר והוא 4 שעות, מ-8 בבוקר עד 12

· צהרים: אחר הבוקר יקרא העת צהרים ומקור השם צהרים מתיבת נוח – "צוהר תעשה לתיבה" צוהר – זוהר , שאז השמש זוהרת.

ומדוע הצהרים בלשון רבים, משני שהצהירו הן הבוקר והן הערב כי בבוקר האור במזרח ובערב הוא במערב, ובאמצע היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדין.

· ערב : כאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדין יקרא ''ערבים'' מפני שיערוב השמש משני הצדדין ההם, והזמן הזה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע. לשון בין הערבים נראה בעיני, אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה.


רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12, מתלמידיו של רבינו תם, הגדרתו לבין הערביים: "בזמן שהלילה מתערב עם היום והיום עם הלילה מ-7 שעות ומחצה שינטו צללי ערב וקורא לו ערבים שבתחלה מתערב מעט ואח"כ יותר ויותר ויש שם כמה עירובין"


המהר"ל מפראג : ואני אומר כי נקרא "בין הערביים" הזמן שהוא בין הימים, כלומר בין יום שעבר ובין יום שנכנס, שכאשר היום שעבר סר לגמרי אז מתחיל היום לערוב - אז נקרא הזמן ההוא "בין הערביים"

מאחר ועל פי היהדות היום מתחיל בערב ( "ויהי ערב ויהיה בוקר יום ...") לכן הביטוי נקרא בין הערבים ולא בין הימים.

ומדוע לא קראו לזמן הדמדומים 'בין ערב' אלא 'בין ערביים' ? כי כאשר יש שני דברים שווים אפשר לחלוק ביניהם

המהר"ל טוען כי זהו הזמן בין היום שעבר ליום שנכנס ומסיים - וזהו הפירוש ברור כשמש ואין בו ספק.

לדעתו הביטוי בין השמשות הינו בין הימים, כי שמש משמעותו יום


בתלמוד הבבלי מסכת שבת דף ל"ד עמוד ב’ ההגדרה של 'בין השמשות' רבת פנים:


• רבי יהודה אומר : משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין מאור השמש. הכסיף (אבד צבעו) החלק התחתון של הרקיע ועדין לא הכסיף העליון – זוהי שעת בין השמשות, הכסיף העליון והשוה צבעו לתחתון – זהו לילה


• רבי יוסי אומר: בין השמשות אינו נמשך זמן מסוים אלא הוא כהרף עין, זה הלילה נכנס וזה היום יוצא ואי אפשר לעמוד עליו כי הוא כה קצר.


• רבי נחמיה אומר: שיעור בין השמשות הוא, כדי שיהלך אדם משתשקע החמה עוד חצי מיל (מרחק שבין 666 מטר ל- 750 מטר)


בתלמוד ירושלמי ברכות ג' א' : אמר רבי תנחומא לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות


הרמב"ם במשנה תורה הלכות שבת ה' ד' : מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה עַד שֶׁיֵּרָאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִים הוּא הַזְּמַן הַנִּקְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּכָל מָקוֹם


מדוע היה כל כך חשוב לדון בשאלה מתי בדיוק חל בין השמשות ?


החכמים הקדישו לכך מחשבה רבה והדיון הינו הלכתי ומהותי ביותר לעניין מתי נכנסת שבת ומתי יוצאת וכנ"ל לגבי חגים, ספירת הימים לעניין לברית מילה ולנידה.


לסיכום: בין הערבים הינו הזמן מהצהרים ועד שקיעת החמה – ואנחנו מכנים זאת "אחר הצהרים".

בין השמשות הינו זמן ביניים בין היום ובין הלילה תחילתו עם שקיעת החמה וסופו הוא בצאת הכוכבים.

כיום מקובל בארץ ישראל שבין השמשות מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים כעבור כ־13.5-18 דקות בצאת הכוכבים ותחילת הלילה (זמן זה מתקצר בסתיו ובאביב ומתארך בקיץ ובחורף)


והברקה של יעקב פרוינד : ההבדל בין משפט אופטימי למשפט פסימי

אופטימי: הדגים באקווריום שחו להנאתם... בין השמשות

פסימי : האבן פגעה במכונית... בין השמשות.

ואי אפשר שלא סיים מבלי לקשור זאת ליום כיפור, המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק כתב


הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרָי?


'בין השמשות' הינו זמן קבלי. על פי הקבלה, שעת בין השמשות הינה שעת הדמדומים, שעת השקיעה. זהו בדיוק הזמן שבו בוחר המשורר להתוודות על אהבתו 'שחי ואגל לך סוד ייסוריי'


ואנחנו מתקרבים לתפילת נעילה בין השמשות לשעת רחמים ורצון טוב והזדמנות נפלאה לאחל לכם שנה טובה, שנת בריאות וגמר חתימה טובה

לקראת הסגר זה הזמן להפתיע חברים ומשפחה בספר "פתגמים בתלבושת החידה" – https://www.riddle.co.il/shop

שמרו איתנו על קשר!

ספרו לנו מה המייל שלכם, ואנחנו נספר לכם כל פעם שמתפרסם פוסט חדש בבלוג

יש שאלות? כיתבו לנו!

רגע לפני שאתם כותבים לנו,

על רוב השאלות כבר ענינו בדף התשובות...

  • Instagram - Black Circle
  • Facebook