מכיר ומוקיר | הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן | פתגמים בתלבושת החידה

מתוך ויקיפדיה:

הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן (נולד בי"ד באלול תרצ"ה/ 12 בספטמבר 1935) הוא מרצה באוניברסיטת בר-אילן, סופר ואיש חינוך. שימש שנים רבות כמרצה באוניברסיטת בר-אילן, וכמורה במדרשיית נעם פרדס חנה. היה מראשוני המרצים בתנועות התשובה הראשונות בארץ. הוציא לאור ספרים רבים העוסקים בהגות ובמחשבת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בתאריך י"ד באלול תרצ"ה (12/9/1935) לחיים ולחיה שרה (חייקה), שעלו כחצי שנה קודם לכן מאוקראינה. את חינוכו היסודי קיבל בתלמוד תורה "יבנה", לאחר מכן למד ארבע שנים בישיבת "תפארת צבי", משם עבר עם כל כיתתו לישיבת "חברון - כנסת ישראל" בה למד, ושם הוא קיבל תעודת סמיכה לרבנות מראשי הישיבה - הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני.

בספטמבר 1957 נתקבל לעבודה כר"מ בישיבה התיכונית-מקצועית "תורה ומלאכה" בכפר צבי סיטרין שבחוף הכרמל, ושנה לאחר מכן נתמנה כמנהל חינוכי ולימודי של מוסד זה. בו זמנית עבר שירות צבאי מקוצר במסגרת הרבנות הצבאית, והועבר לסגל המילואים שלה. בהמשך סופח ליחידת המרצים של הרבנות הצבאית, ועד לשחרורו הסופי צבר מאות הופעות שבהן לימד, הרצה והביא את התרבות היהודית לרוב יחידות צה"ל.

ב-1965 עבר לתל אביב ולימד בבתי ספר תיכוניים. שנה לאחר מכן יצא יחד עם רעייתו שפרה בשליחות חינוכית מטעם הסוכנות היהודית לניו יורק למשך שלוש שנים, שם לימד בבית הספר התיכון "פלטבוש". שם גם התמחה בתלמוד ובפרשנות המקרא וקיבל את התואר MRE לאחר שכתב עבודת מחקר על רבי יוסף בכור שור כפרשן התורה, בהדרכתו של פרופ' משה צוקר.

עם שובו ארצה המשיך את לימודיו לקראת התואר השני באוניברסיטת בר-אילן, וכתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות סוכה" בהדרכתו של פרופ' יצחק דב גילת. לאחר מכן המשיך את לימודיו לקראת התואר השלישי, וכתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות נדה המתייחסות לימי טוהר" בהדרכתו של פרופ' דניאל שפרבר.

ב-1969 נתקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד ובמרכז ללימודי יסוד, ובעבודה זו התמיד במשך 45 שנה עד שפרש לגמלאות - ואף לאחר מכן. בין השנים 1977–1979 שימש כראש המגמה לתושבע"פ במחלקה לתלמוד, ובמקביל עד ל-1991 שימש גם כמרצה במדרשה לבנות של האוניברסיטה.

בין השנים 1980–1991 שימש כמרצה ליהדות בבית הספר לפיקוד ולמטה (פו"ם) של צה"ל. באותן שנים לימד גם במכללת אורות ישראל קורסים ביהדות לקראת התואר הראשון. כמו כן, היה מרצה קבוע בקורסים שקוימו לרבנים צבאיים, ובהשתלמויות לעובדי הוראה וחינוך. בשנת 1988, בהיותו בשבתון בלונדון, לימד ב- Jews College ובשובו ארצה נתמנה כראש בית הספר ללימודי יסוד עד שנת 1992. עם פרישתו לגמלאות עבר לעסוק בהוראת התלמוד ונספחיו במכללת "אורות" (מורשת יעקב) שברחובות לתלמידים הלומדים לקראת התואר השני.

פרט לעבודתו המדעית במסגרות אוניברסיטאיות ומכללות – עסק במקביל גם בהוראת התנ"ך ב"מדרשיית נעם" החל ב-1965 ועד ל-1998, במשך שלושים שנה ויותר, והוא זה שהכין תלמידי מוסד זה לבחינות הבגרות במקצוע זה.

בנוסף לעבודתו בהוראה ובמחקר (ראה להלן), הוא נדרש ונתבקש להופיע בפני המוני עם במסגרות פרטיות וציבוריות. הוא היה מרצה קבוע בסמינריונים לתודעה יהודית של "אל המקורות", "ערכים", "אפיקים", "אז נדברו", "אל-עמי" ועוד, בערבי עיון, בימי זיכרון, בימי התשובה ובחגי ישראל. שיעורים קבועים קיים בעירו תל אביב, שבה התגורר ארבעים ושש שנה – במרכזים קהילתיים, בחוגי בית ובכנסים מזדמנים.

משפחה

נולד כאמור בירושלים והיה צאצא מצד האבא עד לרבי ישעיהו הורביץ בעל השל"ה ולרבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה". נשא לאשה את שפרה זברובסקי, בת להורים יוצאי ליטא שהתגוררו בהרצליה והיו מראשוני המתיישבים. להם 4 ילדים: אורית קרני, חיים, דוד ואשר, שלהם ילדים ונכדים. רעייתו שפרה בוגרת סמינר תלפיות, ועסקה בהוראה בגני ילדים ובכתות הנמוכות של בית הספר. תחילה במושב בית הגדי שבנגב, לאחר מכן בכרכור ובמגדים, ולבסוף עד לפרישתה לגמלאות בבית הספר מוריה שבתל אביב. שלושה מילדיהם ממשיכים בדרכי אבות ועוסקים בהוראה, פרט לדוד שנתמנה לדיין בבית הדין הרבני האזורי.

תחומי התמחות מדעיים

• תולדות ההלכה

• חקר תולדות התפילה

• תולדות חגי ישראל ומועדיו

• חקר הטקסט התלמודי

פעילות פנים אוניברסיטאית

• חברות בוועדות אוניברסיטאיות שונות: וועדת הסטטוס, הוועדה להווי דת, הוועדה לבחינת לימודי חוץ, הוועדה לשלוחות האוניברסיטה, הוועדה לחקר החינוך הדתי, וועדת הייעוץ ללימודי יסוד, הוועדה לבחירת רב הקמפוס, הוועדה להוצאה לאור של הדף לפרשת שבוע, וועדת הקבלה למחלקה לפילוסופיה, וועדת הקבלה למגורים במעונות, וועדת השירות הפסיכולוגי לסטודנט, וועדת ההוראה של המחלקה לתלמוד, וועדה מקצועית להעלאת דרגה, וועדה מטעם הדיקן לזהות יהודית, וועדה פנימית לשפיטת עבודות גמר מדעיות לקראת קבלת תואר, השתתפות בעריכת הספר "מפירות האילן" ב-1988.

• השתתפות בכנסים מדעיים של המחלקה לתלמוד, של בית הספר לחינוך ושל בית הספר לעבודה סוציאלית.

פעילות אקדמאית חוץ אוניברסיטאית

• חבר בוועדות ממשלתיות מטעם משרד החינוך והתרבות. האחרונה – בשנים 1996–1997 לתכנון מחודש של תוכנית הוראת התורה שבע"פ לכל מסגרות החינוך במדינה. חבר בוועדה מטעם עיריית ת"א להענקת פרס הרב קוק לספרות תורנית מחקרית.

• הופעות בכנסים, בסמינרים ובימי עיון מטעם מוסדות, ארגונים ואגודות שעניינם תרבות, מדע, הלכה, חינוך, ביבליוגרפיה, דת, תפילה, ציונות ועוד.

• חבר במערכות כתבי עת ופרסומים: ניב המדרשיה, שדה חמד ופרויקט התורה שבעל פה.

• הופעות קבועות ברדיו: ב"קול ישראל" פינה קבועה לענייני הלכה, וב"קול חי" פינה קבועה למושגים יהודיים.

חסידות

הרב ד"ר גרוזמן שנולד במשפחה חסידית – חסידות רוז'ין-הוסיאטין, ממשיך מסורת משפחתית זו, ואף היה דבוק באדמור"י בית זה שגרו בתל אביב ברחוב ביאליק 19. עם הסתלקותו של האדמו"ר האחרון לבית הוסיאטין, הצטרף לחסידות סאדיגורא ונתקבל אליה בשנת תשכ"ט (1969) על ידי האדמו"ר מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא בעל "כנסת מרדכי". לאחר הסתלקותו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו בעל "עקבי אבירים", וכיום הוא חסידו של האדמו"ר הנוכחי רבי ישראל משה פרידמן שליט"א. כחסיד הוא משתתף באירועים של חסידות זו ונוטל חלק בהתרחשויות ובהליכותיה של חסידות זו. בהכירו את הבתים הללו פרסם מאמרים וסיפורים על חסידות זו ואף פרסם ספרים אחדים (ראה להלן) על השושלות ודמויותיהן. בניו ממשיכים אף הם ללכת בדרך זו.

הקדשות

בין השנים 1985–2010 ניהל יחד עם ידידו הרב דב שחור את בית הכנסת "עטרת מרדכי" (הורונצ'יק) שברחוב בלוך 24 בתל אביב, לאחר פטירתו של בעל המקום. הניהול כלל את ארגון התפילה היומיומית, את מערכת השיעורים היומיומית, תחזוקת המקום והפיכת המקום למרכז סביבתי לתפילה ולתורה. ב – 2010 בהגיעו לפתח תקווה נתמנה כאחד משבעת האפוטרופסים הממונים על ההקדש של בית הכנסת "זכר חיים" שברחוב חפץ חיים פינת אחד העם. בנוסף לכך הקים בתרומתו את בית הכנסת "בית מאיר" שבביתר עילית, אשר בשנת תשע"ז נסתיימה בנייתו של המבנה הקבוע של בית הכנסת המכיל כשלוש מאות מקומות ישיבה ויותר. חנוכת הבית שהתקיימה בר"ח אדר תשע"ז הייתה אירוע המוני ומודגש מאד בעיר.

פרסומים

ספריו

• על חטא ותשובה – 50 שיחות על נושאי חטא ותשובה

• על המועדים – 50 שיחות על חגי ישראל

• על פרשת השבוע – שיחות עיון בפרשיות השבוע (2 כרכים)

• מאיר אבות – 50 שיחות על פרקי אבות

• קרא שמיטה – 50 שיחות בנושא שנת השמיטה

• שיח מאיר – מאמרי עיון קצרים על הגדה של פסח

• הגדת הוסיאטין – מתורתם של אדמור"י בית הוסיאטין על הגדה של פסח

• מפנקסו של מרצה – עשרות סיפורים ומאורעות שהתרחשו במסגרת עבודתו כמרצה

• אמרו צדיק – סיפורי מופת של אדמור"י בית הוסיאטין

• כחותם על ליבי – על האדמו"ר ר' אברהם יעקב מסאדיגורא זצוק"ל

• ראיתי צדיק – אלבום בית אדמור"י הוסיאטין – מלווה במאמרים, עובדות וצילומים

• תולדות יעקב – תולדותיהם של רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי לבית הוסיאטין ובנו רבי יצחק האדמו"ר הרביעי

מאמרי מחקר עיון וסיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ד"ר גרוזמן פרסם החל מסיון תשכ"ט (1969) עשרות רבות של מאמרי מחקר ומאמרי עיון בספרות התלמוד ובתנ"ך. המאמרים מוסבים על הלכות, תופעות לשוניות, מנהגים, אירועים, אגדה, תפילה ועוד. מקום מיוחד תופס הסיפור החסידי במאמריו, אולם אלה, בניגוד למאמרי מחקר ועיון, פורסמו רק בקבצים חסידיים היוצאים לאור במגזרים אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• הרצאות מוקלטות מאתר קול הלשון

• הרצאות לצפייה באתר בינינו